נתיב הל"ה 8.12.22 על אבא אהרל'ה - כתב רז
אבא
נולד ב 15 לספטמבר, 1931 לאברהם ואתל גוונטמן, בכפר אוֹסטרוֹזֶ'ץ, אשר באוקראינה.
בשנת
1941 המלחמה הגיעה אליהם, לכפר. הגרמנים והמקומיים החלו לאסוף את היהודים, אך אמו הקדימה
אותם, והבריחה את אבא עם בן דודו – נֵט (מנחם) ליער. שם שהו הילדים הצעירים כשמונה
חודשים, מתחפרים בְּמְחילות כמסתור! במהלך המלחמה נתפסה משפחתו ונרצחה כולה... רק
אבא שרד, בזכות אמו.
בהמשך,
התאחד עם משפחת דודתו, והסתתר אתם, כשהם שוכבים באסם של גוי (עובד של המשפחה, שזכר
להם טובה) הסתתרו שם - במשך כשנה וחצי...
בסוף
המלחמה נפרדו דרכם של אבא ונֵט. נֵט היגר לארה"ב ובנה שם חברה מצליחה מאוד.
אבא,
לעומתו, החליט לעלות לארץ ישראל, וכך יצא למסע ארוך - מפולין ועד מילאנו באיטליה,
שם המתין במחנה הסוכנות היהודית כ 10 חודשים, בכדי לעלות ארצה.
בתחילת
1945 אבא עלה על אוניית המעפילים "מולדת", אך בדרכה לישראל הבריטים
עצרו את האוניה ושלחו את כל העולים למעצר בקפריסין, שם שהה עוד כשנה וחצי. בסוף
שנת 1946 שוחרר אבא מהמעצר, ועלה לישראל, ובהמשך הגיע במסגרת עליית הנוער לקיבוץ
בית השיטה.
בבית
השיטה אבא התאהב בעבודת האדמה והחליט לקשור את חייו במסגרת הקיבוצית.
בשנת
1949 אבא הצטרף לקיבוץ נתיב הל"ה עם קבוצת "איתן" - "הפולנים"
בתחילה הם עוד היו בכפר הערבי "בית נטיף" ולאחר מכן עברו למיקום הנוכחי
של הקיבוץ.
הוא
היה הפלח שחרש את התלם הראשון של שדות הקיבוץ בעמק האלה.
1959
אמא הגיעה לקיבוץ – כאן הם הכירו, התחתנו ובנו את ביתם.
במסגרת
הקיבוץ אבא עבד כנהג משאית. בתחילה נהג של הקיבוץ, ובהמשך בפרוייקט הקמת המוביל
הארצי. אחר כך היה חבר "אגד", רכז תחבורה של הקיבוץ המאוחד, הקים בקיבוץ
את "פינת החי" של הילדים, עבד
בפאלחה על קומביין ועל קטפות הכותנה.
עם הקמת מפעל תנ"ה, בשנות ה
70, תנ"ה שבהמשך הפכה לתמי 4, הצטרף
אבא לַצוות המייסד, ושם עבד מעל 40 שנה, עד יציאתו לפנסיה.
אבא
אהב את הארץ על כל נופייה ובעיקר בעיקר את הקיבוץ והסביבה הקרובה. אנו לא יכולים
לתאר את אבא בלי אורח החיים הקיבוצי, העבודה בענפי הקיבוץ, אספות החברים, אפילו עם
התקציב האישי הסתדר ואף לא התלונן...
אין
ספק שמפלגת העבודה איבדה היום מצביע נאמן .